באופן כללי, חברות הייטק הן חברות שבליבתן רכיבים טכנולוגיים משמעותיים, ושעוסקות בפיתוחים טכנולוגים חדשים דרך תהליכי מחקר ופיתוח (Research and Development R&D)
מה מבדיל את ההייטק מתחומים אחרים - כמו נגרות, עריכת דין, מפעלי ייצור וכו'?
בהייטק בין היתר מפתחים מוצרים טכנולוגיים, שאמנם הם מאוד מורכבים ויקרים לפיתוח, אבל קל מאוד לשכפל אותם. קחו לדוגמא את מערכת ההפעלה של מיקרוסופט שנקראת ווינדוס שכולנו מכירים. ווינדוס היא מערכת שלקח שנים לפתח. ברגע שפיתחו אותה, אפשר ליצור עותקים שלה כמעט בחינם, אבל למכור אותם במאות שקלים. המאפיין הזה - של מוצר טכנולוגי שקשה לפתח, אבל ברגע שפיתחנו אותו, אפשר למכור אותו בכמויות גדולות בעלויות ייצור והפצה אפסיות, הוא מאפיין בולט של תעשיית ההייטק.
בנוסף בתעשיית ההייטק הופכים פעולות שגרתיות שנעשו עד היום באמצעות עובדים פיזיים לפעולות אוטומטיות של מחשבים ומכונות (לדוגמה רכב אוטונומי, תוכנות חשבות שכר, תוכנות שרטוטים של אדריכלים ומהנדסים וכדו') או ממציאים תחומים חדשים שלא היו קיימים עד העידן הטכנולוגי שבהם בולטות היכולות המיוחדות של ה"מכונות" שאינן מתעייפות או מאבדות ריכוז מחד ומאפשרות חישובים מסובכים מאידך בשבריר של מאמץ.
ה"הייטק" הוא תחום שמושקע בו כסף רב. למרות שרוב המיזמים (שנקראים סטארטאפים) נכשלים, אלו שמצליחים - מצליחים בגדול. בתעשיית הייטק קיים מחסור משמעותי בעובדים איכותיים, הפוטנציאל הכלכלי האדיר דוחף לצמיחת חברות וסטארטאפים ומצד שני, השוק מוגבל ביכולתו ליצור כוח אדם איכותי המותאם לדרישות החברות, כך שנוצר ביקוש רב הגבוה מההיצע ולכן כל מי שמסיים את מסלול ההכשרה כשהוא מוכן לאתגרי העבודה נהנה ממשכורות גבוהות מאוד שלעיתים גבוהות במאות אחוזים בהשוואה למשרות דומות בתחומים אחרים. אם כך, כעת זה אכן זמן טוב להיכנס להייטק.
בגדול, ההייטק הוא מקום שאפשר להתפתח בו, לעבוד על בעיות מעניינות ומאתגרות שמעניקות תחושת סיפוק ושליחות, והשכר כאמור גבוה יחסית למקצועות אחרים וממשיך ועולה באופן משמעותי לאורך השנים, בייחוד בשנים הראשונות למי שיש את הכישורים ויכולת ההתמדה כדי להצליח בתחום. לעבודה בהייטק יש גם מספר חסרונות: מצד אחד, חוסר יציבות תעסוקתית וחשיפה לסיכון גבוה יותר של פיטורים (במיוחד בתפקידי מעטפת כגון שיווק.) ומן הצד השני דרישה לעיתים דרישה לשעותעבודה מרובות ואיטנסיביות גבוהה במקום העבודה.
סוגי החברות הנפוצות הפועלות בשוק ההייטק כיום
בסקירה מהירה על החברות בתחום - אפשר לחלק אותן למספר סוגים:
- חברות בינלאומיות עם מרכזי פיתוח בארץ - גוגל, מיקרוסופט, אמזון, אפל, אינטל וכו. אלו חברות עם אופי עבודה של "חברה גדולה" - נהלים מסודרים, בירוקרטיה, ותנאים מצויינים. בכל מרכז פיתוח יש מאות ואף אלפי עובדים. בחברות אלה לרוב העבודה באנגלית בכל אחד מהחלקים השונים. כמו כן למשרות שונות (בכירות) קיים תנאי סף הדורש תואר רלוונטי או נסיון מיוחד ומשמעותי.
- חברות ישראליות עם פעילות בינלאומית - תופעה של השנים האחרונות, של חברות ישראליות שהופכות להצלחה בינלאומית, ומרכז הפעילות שלהן בישראל. לדוגמה - Wix ו- Monday. חברות אלה מעסיקות מעל אלף עובדים במרכזי הפיתוח בארץ. בחברות אלו ממשקי העבודה מתקיימים לרוב באנגלית.
- חברות הזנק - "סטארטאפ" בשלבים שונים - החל מ- 5 עובדים ועד כמה מאות. אלו חברות שזכו להשקעה כספית ממשקיעים, והן במירוץ לכבוש את השוק. עבודה בחברות כאלה נחשבת יותר "מרגשת" לפעמים, ויש יותר "בלאגן" אבל לרוב אווירה טובה של עשייה וצמיחה. עם התקדמות החברה, יכולה להיות גם התקדמות אישית מהירה יותר בדרגים ובתפקידים. מאפיינים נוספים של עבודה בחברות אלו, רמת אחריות אישית גבוהה, יצירתיות, ידע ויכולות אישיות גבוהות לצד יוזמתיות. רוב מוחלט של חברות אלו מקיימות את מסגרת העבודה באנגלית בלבד. כמו כן, לצד גמישות רבה בנוגע לשעות העבודה או מיקום העבודה נדרשת רמת אחריות גבוהה מאוד בדגש על איכות העבודה ועמידה בלו"ז המתבטאת לעיתים ב"ספרינטים" של פיתוח הכוללים בין היתר שעות עבודה מרובות ואינטנסיביות סביב נקודות חשובות בחיי המוצר (למשל בהוצאת גרסה חדשה/מוצר חדש). חשוב לדעת - לעיתים קיים סיכון בעבודה בסטארטאפ והחברה יכולה בהסתברות גבוהה גם לא להצליח ואף להיסגר או להרכש באמצעות חברה גדולה יותר ולבצע הליך הטמעה בחברת האם, דבר שעלול לכלול סגירה ואיחוד של תקנים ואף פיטורים. ניתן לקרוא עוד על מגוון החברות בלינק כאן
חשוב לדעת - לעיתים קיים סיכון בעבודה בסטארטאפ החברה יכולה גם לא להצליח ואף להיסגר או להרכש באמצעות חברה גדולה יותר ולבצע הליך הטמעה בחברת האם, דבר שכולל סגירה ואיחוד של תקנים ואף פיטורים.
- חברות תוכנה ישראליות - מחלקות הייטק בחברות ובתי עסק מקומיים - חברות המספקות שירותי תוכנה לחברות אחרות, כגון פיתוח אפליקציות ואתרי אינטרנט. חברות אלה נקראות לעיתים "בתי תוכנה". נדגיש כי ישנם חברות "קבלן" שהעובד לא מועסק בבית הלקוח ולכן גם לעיתים התנאים והשכר פחות טובים וישנם חברות "השמה" שהעובד מועסק בבית הלקוח ולעיתם גם ממשיך לעבוד מול החברה באופן ישיר. לרוב סף הכניסה אליהם נמוך יותר, כמו גם הרמה הטכנולוגית והמקצועית ובאופן ממוצע השכר נמוך יותר בהשוואה לחברות ההייטק האחרות. חשוב לזכור שביחס לשכר בשוק מקביל שאינו הייטק, עדיין מדובר בשכר גבוה באופן יחסי. עבודה בחברות כאלו יכולה להיות יותר גמישה לעיתים בהיקף המשרה לעומת חברות אחרות. ניתן להתחיל בסוג חברה כזה ולעבור לאחרות בהמשך הקריירה.
- חברות ממשלתיות, בנקים וביטוח - המעסיק הגדול במשק הוא המדינה וכן גופים גדולים כמו בנקים, חברות ביטוח, משטרה וחברות ביטחוניות. לעיתים בחברות אלה נדרש רמת אנגלית נמוכה יותר ורף הכניסה בחלק מהתפקידים פחות גבוה. בחברות אלה היציבות במקום העבודה גבוהה יותר, אך מצד שני בחלק מהמקומות קיימים תהליכי בירוקרטיה בתהליך הכניסה (כגון סיווג ביטחוני, מכרזים ועוד) וכן בתהליכי העבודה. מקומות אלה יכולים להוות תפקיד כניסה ראשוני וצבירת ניסיון מעשי למתחילים.
אוקי, אז מה חשוב לעשות לפני?
תרבות ההייטק
השפה הרשמית בהייטק:
חשוב מאוד להבין שלהייטק "תרבות משלו" השפה הרשמית" כיום ברוב מוחלט של החברות (גם בחלק גדול מהחברות הישראליות) היא כמובן אנגלית מאחר וההיי-טק עובד בסביבה עסקית בין-לאומית, ובשאיפה לייצר מוצרים בסביבה גלובלית, ולפיכך הוא מתקשר ועובד בשפה שהיא בינלאומית שהיא אנגלית. כמו כן במשרות הפיתוח (בעיקר הבכירות יותר או בחברות שעיסוקם טכנולוגי מתקדם) יש צורך בידע בתחום המדעים (בעיקר מתמטיקה ופיזיקה) ובכל מקרה "שפות ההייטק" השונות מתבססות על אנגלית, לוגיקה ומתמטיקה, הבנה טכנולוגית וחשיבה אנליטית. לכן, למרות שיהיו כאלה שיאמרו שניתן אולי להשתלב בהייטק גם בלי לשלוט באנגלית ברמה טובה (והם טועים), נסיונם של רבים מאוד מוכיח, שידיעת אנגליתברמה גבוהה(כתיבה, קריאה ודיבור) מהווה פקטור משמעותי בהצלחה בתחום . על כל הדרכים ללמוד אנגלית תוכלו לקרוא בפרק הייעודי במדריך: אנגלית להייטק.
שימו לב כי במסגרת "תרבות ההייטק" כמעט כל המעטפת שמתעסקים בה ביום יום בעבודה בהייטק היא באנגלית ורוב מוחלט של החומר המקצועי בתחומי ההייטק השונים הוא באנגלית. כמו כן הפורומים המקצועיים שתופנו אליהם מן הסתם כשתשאלו שאלות מקצועיות יהיו באנגלית ואפילו הפקודות השונות שתכתבו במסגרת כתיבת הקוד בהייטק תתבסס על אנגלית.
בחברות רבות מקיימים פגישות שונות (עם לקוחות ועם עמיתים בחברות אחרות) באנגלית וה"דוקומנטציה" - ספר התיאור של התוכנה, היא באנגלית.
תרבות הלמידה המתמדת בהייטק:
בשל היותו של ההייטק תחום דינאמי ומתפתח תדיר, קיימת דרישה בלתי פורמאלית ללמידה מתמדת של תכונות וכלים חדשים שמתעדכנים או מתחדשים מעת לעת במסגרת העבודה. לכן, בהרבה מאוד חברות הייטק קיימות מערכות של פיתוח "לומדות" אישיות שנמסרות לעובדי החברה בהתאם לתפקידיהם …
כאמור, הכנה טובה ונכונה של בסיס טוב במתמטיקה ואנגלית עשויה במקרים רבים להיות הגורם שמפריד ביניכם ובין הצלחה (לא רק בתחום ההייטק) ולכן בכל מקרה מומלץ להתחיל מכינה טובה או קורסים של אנגלית ומתמטיקה בסיסית ולהשקיע בזה. רגע לפני שאתם עוברים לפרק הבא, מצרפים סרטון מהכנס טכנולוגי שיכניס אתכם לקצב :)